בעולם הגלובלי בו מסחר ותעסוקה חוצה יבשות יצאנו לבדוק כיצד פועל הליך פשיטת רגל בפורטוגל ומה צפוי לחברה או בעל עסק אשר מעוניין להתחיל בהליכי חדלות פירעון בפורטוגל. פשיטת רגל בפורטוגל הוא נושא בוער בימנו שכן ישראלים רבים אוחזים כבר ברגעים אלו ממש בדרכון פורטוגלי ורבים אחרים יאחזו בו בקרוב.
הקשר החם בין מדינת ישראל לפורטוגל הביא מן הסתם להיקף מסחר ותעסוקה גדולים בין שתי המדינות כך שישראלים רבים החלו לעסוק במסחר בפורטוגל ורבים אחרים גילו עניין בכך. עם פיתוח המסחר בין שתי המדינות, ללא ספק עולה וגודל הסיכון לפשיטת רגל ולמצב בו העסק אינו יכול לפרוע את החובות שצבר.
במאמר זה נבחן ונבדוק כיצד הליך פשיטת הרגל פועל בפורטוגל, מי יכול לפשוט רגל וכיצד הדבר נעשה. כמובן שההמלצה היא כבר בשלב זה כי כל נקיטת צעד כזה או אחר יעשה באמצעות עורך דין פשיטת רגל הבקיא בדיני חדלות פירעון בפורטוגל ובידיו הניסיון המתאים.
מהי פשיטת רגל בפורטוגל
בדומה מאוד להליך הישראלי, פשיטת רגל בפורטוגל מוגדרת כמצב בו חברה או ישות עצמאית חדלת פירעון ואינה יכולה יותר לפרוע את החובות שצברה. כמו כן, חדלות פירעון בהתאם למצב הפורטוגלי הוא מקרה בו חברה או בעל עסק צבר החייבויות כספיות גדולות אשר הנושים מבינים כי לא ניתן יהיה לפרוע את החובות ולכן הם מעוניינים לפתוח בהליכי חדלות פירעון.
הליך פשיטת הרגל בפורטוגל נעשה באמצעות חישוב משפטי פשוט בו יחושבו נכסי החברה לעומת החובות שצברה וכן התחיבויותה העתידות. ככל ועולה כי נכסי החברה וכספה אינם מספיקים לכסות את התחיבויותיה יוגדר מצב זה כפשיטת רגל.
מי יכול לפשוט רגל בפורטוגל
הליך פשיטת רגל בפורטוגל חל רק על בעלי עסקים פרטים וחברות פרטיות. חברות ציבוריות וכן חברות ממשלתיות שונות כגון בנקים, קופות חולים וכו' אינן יכולות לפשוט רגל ועליהן יחולו הליכי פירוק שונים מהליכי פשיטת רגל.
מה קורה לאחר הכרזת פשיטת רגל
היה ובקשתו של החייב לפשיטת רגל בפורטוגל התקבלה על ידי בית המשפט יוכרז הוא כפושט רגל. להכרזה על חייב כפושט רגל ישנן השלכות שונות בעלות משמעות. אחת ההשלכות המרכזיות בהליך זה היא הסמכת בית המשפט שהכריז על החייב כפושט רגל לטפל בכל נכסי החייב ובחובות שצבר. צעד משמעותי נוסף בהליך הוא, נישול החייב מיכולתו לטפל בענייני העסק שלו וזאת על מנת לשמור על נכסי החברה ויכולתה לפרוע את החובות שצברה לנושים השונים מבלי שיהיו מעורבים שיקולים זרים בו.
פושט הרגל בפורטוגל מנוע אף מלקיים כל פעילות עסקית אחרת וזאת מתוך הבנה כי הוא לא יכול להנהל כלכלית נכון ומשכך מומלץ לא לאפשר לו לנהל עסק נוסף ובכך לפגוע בנושים נוספים אשר בעתיד עלולים לסכן את כספם.
ניתן להגיש הודעת ערעור ביניים על ההחלטה להכריז על חייב כפושט רגל. במסגר הערעור יימשך הליך פשיטת הרגל כסדרו אלא אם יוחלט על ידי בית משפט לערעורים כי ההליך מופרך מיסדו וכי לא היה מקום להורות על ידי בית משפט קמא לנקיטת הליך זה.
צו תשלומים עם הליך פשיטת הרגל
בדומה להליך פשיטת הרגל הישראלי, גם בפורטוגל כאשר חייב מוכרז כפושט רגל יהיה עליו לעמוד בצו התשלומים אשר יכין עבור הנאמן אשר הופקד על הטיפול בתיקו. צו התשלומים הוא למעשה שיקלול של כל הנכסים והכספים הקיימים לחייב והערכתם. עם המידע הרלוונטי הנ"ל יכין הנאמן צו תשלומים לחייב אשר יהיה עליו לעמוד בו מידי חודש בחודשו.
מכירת נכסי החברה היא אחת הפעולות החשובות הניעשת במסגרת הליכי פשיטת רגל בפורטוגל. במסגרת מכירת נכסים זו, ישתתפו נושי החברה באסיפה כללית וניתן יהיה להורות על מכירת נכסי החברה על מנת להיפרע מהם ולהשיב את החובות שצבר החייב.
איך מסתיים הליך פשיטת הרגל בפורטוגל
עם סיום אספת הנושים ומכירת ציודו של החייב, יערוך הנאמן דו"ח מפורט אודות שווי הנכסים שנמכרו, ההחזרת הכספי לנושים בגין נכסים אלו וכן את התובנות אשר הגיע אליהן החייב במהלך ההליך. עם הצגת דו"ח זה בפני בית המשפט, יכריז בית המשפט על החייב כפושט רגל ויורה על על מחיקת פושט הרגל ממרשם החברות.
גם בפורטוגל בדומה למדינת ישראל על החייב לנהוג בתום לב עם פתיחת ההליך המשפטי ולשתף את הנאמן בנכסיו ובכספים שמחזיק. חייב אשר לא ינהג כך, עלול לסכן את ההליך כולו ולהביא לבטלותו.
מה בין פשיטת רגל בפורטוגל לפשיטת רגל בישראל
לכאורה, על פניו נראה כי הליכי חדלות פירעון הפורטוגלים דומים במהותם להליכי חדלות פירעון הישראלים. שני ההליכים מגדירים פושט רגל כישות משפטית אשר אינה יכולה לפרוע את החובות שצברה או לעמוד בהתחייבויותיה. שני ההליכים אף מציינים את הנאמן אשר יופקד על הליכי פשיטת הרגל במקרה של חייב ויפעל לסילוק החובות.
נראה כי בפשיטת הרגל הישראלית, שיקום החייב קיבל ביטוי משמעותי יותר בהליך השיפוטי והפך לאינטרס על בהליך כולו. בפורטוגל בהשוואה לישראל, אין משמעות לשיקום החייב בהליך זה ומטרת פשיטת הרגל היא למקסם את החזר החובות לנושים. גם במדינת ישראל אין כל מחלוקת כי המטרה היא להביא להחזר החובות שצבר החייב אך יחד עם זאת ישנו ביטוי משמעותי לשיקום החייב.
בשל הגלובליזציה נראה כי שני ההליכים המשפטיים בשתי המדינות דומים במהותים ובאופיים ומתנהלים בסדר דין דומה פחות או יותר. כמובן שההמלצה היא לנהוג בתבונה כלכלית החל מיומו הראשון של העסק או החברה המוקמת בפורטוגל, רק כך ניתן יהיה לוודא כי אכן העסק יוכל להמשיך להתקיים כלכלית ולשגשג.
מדוע דווקא עכשיו פשיטת רגל בפורטוגל?
עם התיקון לחוק הפורטוגלי בהקשר לגירוש יהודי ספרד, יהודים רבים ובפרט ישראלים החלו להתעניין בקבלת דרכון פורטוגלי ובפיתוח קשרי המסחר בה. בעקבות חוק זה, אלפי ישראלים כבר קיבלו דרכון פורטוגלי ואלפים רבים בדרך לקבלו.
אזרחות פורטוגלית מאפשרת לבעלי עסקים רבים להגר לפורטוגל ולהקים בה עסקים או מסחר. ישנן הטבות מס רבות וכן יתרונות רבים לתושבים חוזרים אשר יש להעמיק בהם במאמר נוסף. בעקבות הגדלת היקף המסחר והתעסוקה בין שתי המדינות עולה וגובר הסיכון כי היקף תופעת פשיטת הרגל תקבל תאוצה ותגדל.
מסיבה זו יש לשקול היטב נקיטת הליך משפטי כלשהו בפורטוגל בטרם יתקבל ייעוץ מקצועי על ידי עורך דין הבקיא ומבין בתחום. עידוד פיתוח קשרי מסחר ותעסוקה הוא דבר מבורך אך יחד עם זאת, יש להיות מודעים לחוקי ממשלת פורטוגל ולאפשרויות הכלכליות והעסקיות בה.
